המבחן של המדינה > כיצד נערכים סקרים

מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה

מכון המחקר “גיאוקרטוגרפיה” המנוהל ע”י פרופ אבי דגני וד”ר רינה דגני, מתמחה בחישובי פוטנציאל כלכלי של מוצרים ובניהול פרוייקטים מיוחדים במגוון רחב של תחומים.

המכון משלב כוחות מחקר עם כוחות ביצוע בשדה ומתאפיין בעבודה מחקרית, מומחיות גבוהה עם מודלים מתמטיים, פיתוח כלים ייחודיים ברמה בינלאומית ועבודה עם גופים בכירים בארץ ובעולם. כמו כן מתמחה המכון בביצוע מחקרים בקרב מגזרי האוכלוסייה הייחודיים בישראל. 
מחקרי פוטנציאל ומחקרי השוק נערכים על-ידי המכון, כוללים מוצרי צריכה, קניונים, פאוור סנטרס, פרוייקטים של נדל”ן וכיוצא בזה. המכון משלב מומחים מתחומי השיווק, הכלכלה, מנהל העסקים, סטטיסטיקה, מתמטיקה, חקר ביצועים, גיאוגרפיה, מערכות מידע, פסיכולוגיה חברתית, סוציולוגיה, תקשורת, חינוך, תכנון אורבני וכלכלה אורבנית.

 במכון ארבע מחלקות מחקר ומחלקה מיוחדת לסקרים המשרתת את כל המחלקות בחברה. מחלקה זו, הידועה כ”מכון הסקרים של גיאוקרטוגרפיה”, צברה במהלך השנים מוניטין של אמינות ודיוק הן בחיזוי כלכלי ומסחרי והן בחיזוי פוליטי. הצלחת המכון הינה תוצאה של פיתוחים מדעיים בתחום הדגימה ופילוח קהלי מטרה, הבנה מעמיקה של מגזרי האוכלוסייה וניסיון רב בתחומים כגון התנהגות צרכנים ובנושאים חברתיים ולאומיים כבדי משקל.

המתודולוגיה שמאחורי הסקרים

מכון גיאוקרטוגרפיה, הינו הראשון והעיקרי  המבצע את הסקרים עבור המבחן של המדינה. פרופ’ אבי דגני פיתח מתודולוגיה מלאה של סקרים לשם כך:

סקרים מועדפים
אלו למעשה הסקרים הפופולאריים ביותר הנערכים עבור “המבחן של המדינה”. הם נערכים בקרב מדגם מייצג של 1000 איש אשר נשאלים שאלה הבאה לקבוע כיצד נתפס מוצר או חברה בעיני הציבור. תוצאות סקר זה מושפעים בדרך כלל ממוניטין החברה או המוצר ומכמות הפרסום ויחסי הציבור שהוא זוכה לה. 


סקרים מסוננים
אלה למעשה סקרים מועדפים, הבודקים את מצב המותג בחתכים מסוימים. מאחר ואין הגיון לשאול עקרות בית על משאיות כבדות או שילוח בינלאומי, או לשאול קשישים על מכוני הכנה לפסיכומטרי, ממקדים את הסקר על פי חתך מסוים של קבוצת גיל, מין, או מקצוע. לדוגמא, סקר על תחליפי חלב אם, ייערך בקרב מדגם מייצג של אמהות לתינוקות עד גיל 3.
 
סקרי שביעות רצון
 
סקרים אלה באים לבדוק מהי רמת שביעות הרצון של הצרכן ממוצר מסוים שהוא משתמש בו או שנמצא ברשותו. כאן יש צורך בשתי שאלות – הראשונה, לדוגמא, באיזה קופ”ח אתה חבר? לאחר מתן התשובה מתבקש הנשאל לדרג את רמת שביעות הרצון שלו מהקופה שבה הוא חבר.
 
סקרי מחירים
המתודולוגיה ודרך העבודה בעריכת סקרי מחירים הם שונים לחלוטין. באמצעות מה שנקרא “לקוח סמוי” בודקים התחקירנים סל מחירים זהה בכמה רשתות מתחרות. בבדיקת סל מחירים מביאים בחשבון את המוצרים הנצרכים ביותר. דרך הבדיקה היא פשוטה: לדוגמא ביום מסוים נבדקות כל הרשתות המוכרות בשמים ונערכת השוואה בין המחירים של אותם מוצרים בדיוק, כנ”ל לגבי ביטוחי רכב – לוקחים שלוש מכוניות פופולריות ומקבלים הצעות מחיר לגביהן מכמה חברות ביטוח או למשל בדיקת מחירים של מכונים להסרת שיער בלייזר. 
 
מבחני טעימה

השיטה בעריכת מבחני טעימה שונה לחלוטין משאר הסקרים. הבוחנים מתמקמים בכמה מקומות המשקפים חתך ממוצע של האוכלוסייה והאנשים החולפים במקום ומשתתפים בסקר מתבקשים לתת ציון לטעם של מוצר מזון או משקה המוגשים להם. כמובן שאין לטועמים שום אפשרות לדעת מהו המוצר. לדוגמא: במבחן טעימה של מיץ תפוזים מקבלים הנבחנים משקה תפוזים בכוסות שקופות והם מתבקשים לדרג את טעמו בעיניהם.